מדיניות הצבעה בעת הפעלת proxy אסיפות הכלליות

Transcription

1 מדיניות הצבעה בעת הפעלת proxy אסיפות הכלליות אנטרופי שירותי מחקר כלכלי מרץ 4102

2 הקדמה מגמות א. בתחום הרגולציה על גופים מוסדיים בשנים האחרונות חלה התפתחות מואצת בכל הקשור להנחיות הרגולציה בתחום הממשל 1 התאגיד י בשוק ההון, בחברות ציבוריות ובניהול כספי הציבור בפרט. הגופים המוסדיים, האמונים על ניהול כספי הציבור ואשר בד"כ מהווים את המיעוט מקרב בעלי המניות, אלה אשר אינם נמנים על בעלי השליטה, נדרשים לבחון את השקעתם לא רק על בסיס התשואה הכלכלית הגלומה בהשקעה כנגד הסיכון, בחברה בהשקעתם. הציבורית, בפועל אשר אלא מקטין גם את בהיבטים רמת הסיכון נוספים הכוללת שעניינם איכות שבהשקעה הממשל רמת וכן התאגידי הביטחון חשיבותם של המשקיעים המוסדיים לשווקי ההון המפותחים נובעת מהיותם מנהלים של כספי ציבור )קופות גמל, קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות נאמנות( וכן בשל העובדה כי גופים אלה מרכזים פעילות רבה בשוקי ההון. לפיכך, במסגרת פעילותם, עולה הדרישה הציבורית והרגולטורית לבצע תהליכי ניתוח ובקרה הדוקים על מכלול ההחלטות העולות באסיפה הכללית של בעלי המניות. נושאים אלה, אשר חלקם מהווים חשש להעדפה של חלק מבעלי המניות, אם באמצעות מנגנוני תגמול והיקפם הכספי או באמצעות עסקאות בעלי עניין וכן נושאים אחרים, מבטאים את מערך הממשל התאגידי בתאגיד והתנהלותו ביישום מנגנוני בקרה פנימיים, כגון: מינוי רואי חשבון, מינוי דירקטורים )לרבות דירקטורים בלתי תלויים ודח"צים(, כללי דיווח, שקיפות נתוני הדיווח בעסקאות בעלי עניין וכדומה. כחלק מהתפתחות הרגולציה על חברות ציבוריות ניתן למנות שני תיקונים עיקריים לחוק החברות אשר בוצעו בשנתיים האחרונות: תיקון מספר 61 לחוק החברות, אשר נכנס לתוקף בנובמבר 4100, שינה לתפיסתנו סדרי עולם בשוק ההון והביא לפתיחת נושאים שעד אז היו בגדר טאבו והסכמה היסטורית שבין המשקיעים לבעלי השליטה בנושאים שעיקרם הסכמי תגמול ותשלום בגין שירותים שונים. התיקון תרם בשנה שלאחריו, לשינוי מבני התגמול, בנוסף להפחתה אבסולוטית בהיקפי התגמול ובמבני חבילות התגמול, בדרך של הידוק הקשר שבין המוטיבציה של בעל השליטה נושא המשרה, לבין המוטיבציה של בעלי המניות מקרב המיעוט. השינוי שהושג בעקבות התיקון, מוכיח את השימוש היעיל שעשו בו בעלי המניות מקרב המיעוט בדרך להשגת שינוי במסגרת האסיפה הכללית, אשר צפויה להפוך בשנים הקרובות לזירה משמעותית במערכות היחסים שבין האורגנים השונים בחברה. תיקון מספר 02 לחוק החברות, אשר נכנס לתוקף בדצמבר 4104, ואשר מסדיר היבטי תגמול בהקשר של נושאי משרה בכלל, הן בהיבט החובה לקבוע מדיניות תגמול, והן בהיבט של אישור עסקאות פרטניות, וקביעת חובה להביא הן את המדיניות והן עסקאות פרטניות מסוימות לדיון ציבורי באסיפה הכללית והצבעה במנגנון של "רוב מקרב המיעוט". 1 ראה ביאור תמציתי לעקרונות בממשל תאגידי, בהמשך מסמך זה. 2

3 הקדמה החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד החוק מושתת על התפיסה לפיה המשק בישראל מתאפיין בריכוזיות בין ענפית יתרה בהשוואה לשווקים אחרים ברחבי העולם. ריכוזיות זו מתבטאת, בין השאר, בכך שמספר מצומצם של אנשי עסקים שולט בשיעור ניכר של נכסים ריאליים ופיננסיים במשק. שליטה זו מושגת בחלק ניכר מהמקרים באמצעות קבוצות עסקיות המסודרות במבנה פירמידלי. המבנה הריכוזי מעורר חשש לפגיעה באיתנות המערכת הפיננסית, לפגיעה בתחרות העסקית ואף לפגיעה בציבור החוסכים, בבעלי מניות המיעוט בחברות הציבוריות ובמחזיקי איגרות חוב בחברות איגרות חוב. החוק מבקש להגביר את התחרותיות במשק הישראלי, להבטיח שוק תחרותי ויעיל, להגן על ציבור המשקיעים ולחזק את איתנותם של המתווכים הפיננסיים ואת יציבותם באמצעות שלושה פרקים עיקריים. פרק אחד נועד להסדיר את חלוקת נכסי הציבור באופן שימנע פגיעה בתחרות ויפחית את הריכוזיות הכללמשקית. פרק שני מגביל את פעולתן של קבוצות עסקיות מורכבות הבנויות בצורת פירמידה. מישור הפעולה השלישי מונע החזקה של גוף פיננסי משמעותי וגוף ריאלי משמעותי בידי אותו בעל שליטה. בהתאם לכך, אנו עדים לעדכונים בחוק ובהנחיות הרגולציה )כגון תמצית תיקוני החקיקה במסגרת שלעיל( כמו גם מינוי ועדות ציבוריות, אשר דנו ביחס למסגרת פעילותה של האסיפה הכללית ו"הכוח" שאמור להינתן לגופים המוסדיים המייצגים את כספי המיעוט. באופן כללי, הרגולציה פועלת בכיוון של התווית כללים קפדניים ומחמירים, אשר מעניקים כוח מוגבר למיעוט ולגופים המוסדיים שהינם נציגיו, בהחלטות הדורשות את אישורם ומהותן התנהלות החברה. ב. תמצית ההגדרה לממשל תאגידי בעשור האחרון התפתח המושג "ממשל תאגידי" Governance( )Corporate בעיקר בעקבות משברים ושערוריות שהתגלו בגופים ציבוריים בארץ ובעולם, אשר העלו על סדר היום את הצורך ביצירת מנגנוני ניהול ובקרה ראויים בחברות ציבוריות, חברות נסחרות, תאגידים פיננסים )בנקים, חברות ביטוח וכו'( ובכלל הגופים העוסקים בניהול כספי הציבור על מכלליו השונים )גופים מוסדיים, חברות משוק ההון וכדומה(. בשנת 0111 פרסם ארגון ה OECD קובץ עקרונות וכללים לממשל תאגידי אפקטיבי, אשר היוו במרוצת השנים, בסיס לאימוץ קוד ממשל תאגידי במדינות רבות, וביניהן ישראל. בסוף שנת 4112 הגישה הוועדה לבחינת קוד ממשל תאגידי בישראל )"ועדת גושן"( את המלצותיה ליו"ר הרשות לניירות ערך. הדוח כלל המלצות להוראות ממשל תאגידי, אשר ראוי לאמץ כאמת מידה בישראל. בנוסף לכך הוקמו בישראל ובעולם ועדות תקינה שונות ונוספו רגולציות המטפלות בנושא הממשל התאגידי והבקרה על פעילותן של החברות בצורה הדוקה ומפורטת. רגולציות אלה השפיעו ומשפיעות על הלך הרוח הציבורי והעסקי, הן בהתייחסותם של בעלי העניין להתנהלות תאגידים פיננסים וחברות ציבוריות והן על ביטחון ניהול כספי הציבור בפרט. לאחרונה אף פורסמה הנחיית גילוי שאלון ממשל תאגידי, של הרשות לני"ע בה מוצג הצורך ביצירת דוח ממשל תאגידי ייעודי ואחיד המתבסס על הוראות הדין ודרישות הגילוי הקיימות 3

4 הקדמה ולאור המלצות קוד הממשל התאגידי המצויות בדו"ח ועדת גושן. מטרת דוח זה, בהתאם לגישתה של הרשות לני"ע המוצגת בהנחית הגילוי, "להוות פלטפורמה נוחה למשתמשי הדוחות לכמת במסגרת מחיר נייר הערך את איכות הממשל התאגידי בתאגיד, ובעקיפין יתמרץ את התאגיד לשפר את איכות הממשל התאגידי". עקרונות הממשל התאגידי מהווים אוסף של נהלים וכללים המגדירים כיצד ראוי שחברות ציבוריות תתנהלנה בהיבטי בקרה, פיקוח ודיווח. באופן כללי, ממשל תאגידי מוגדר כטיבה של מערכת היחסים בין הנהלת החברה, הדירקטוריון שלה, היחסים בין מחזיקי העניין השונים ויעדי המשילות של הארגון. מחזיקי עניין עיקריים הם בעלי המניות, ההנהלה ומועצת המנהלים של החברה )הדירקטוריון(. מחזיקי עניין נוספים הם העובדים, הספקים, הלקוחות, בנקים ומלווים אחרים, רגולטורים, הסביבה העסקית והקהילה בה פועל הארגון. ממשל תאגידי תקין מהווה את התרבות הארגונית והתשתית להתנהלות אתית וערכית של התאגיד במכלול פעילויותיו ובתחומי האחריות החברתית. יישומם של עקרונות הממשל התאגידי הינם במכלול מעגלי הפעילות של החברה, לרבות: התהליכים הארגוניים, המנהגים, המדיניות, החוקים, המוסדות ומבני הבקרה שלפיהם מתנהל ומבוקר הארגון. לעיתים, עקרונות הממשל התאגידי שונים מהדין הקיים, אך עקרונות אלה אינם באים להחליפו או לתקנו, אלא להוות נדבך נוסף לדין המחייב. נוכח תהליכי הגלובליזציה של שוקי ההון, חשיבותם של עקרונות הממשל התאגידי מעבר ליצירת מערכת עקרונות וכללי ממשל תאגידי ראויים למדינות השונות היא ביצירת והעלאת רמת הוודאות, השקיפות והאחידות, כך שישמשו את המשקיעים, הנושים והגופים הפיננסיים בבואם להעריך תאגידים שונים המאוגדים ונסחרים במדינות שונות. ברוח זו הוקם לאחרונה פורום של נציבות האיחוד האירופי שמטרתו לאחד את עקרונות הממשל התאגידי של כלל מדינות האיחוד האירופי. עקרונות הממשל התאגידי ההולם הובילו משקיעים להכיר בחשיבות קיום מנגנוני ניהול ובקרה ראויים בחברות בהן הם משקיעים. גישתם היא, שממשל תאגידי הנגזר מעקרונות וכללים ראויים, צפוי להקטין את הסיכון של אותם משקיעים ומגדיל את הסיכוי שכספם ינוצל כראוי. ממשל תאגידי ראוי, צפוי למנוע אירועים שגופים רגולטורים, מקצועיים ככל שיהיו, מתקשים לחשוף בטרם עת, שכן ההבנה בשנים האחרונות היא כי לעיתים, אף אם אירועים כאמור ייחשפו בדיעבד, הרי שנזק רב שנגרם הינו בלתי הפיך ועל כן קיימת חשיבות רבה למניעתו מלכתחילה. ג. מסגרת פעילותה של 'אנטרופי שירותי מחקר כלכלי' ומטרותיה כחלק מהמגמה הרגולטורית להגביר את מעורבות הגופים המוסדיים בפעילותם בשוק ההון, המסגרת החוקית בישראל מתמקדת בחובת השתתפות והצבעה באסיפה הכללית על ידי גופים מוסדיים. בשוק הון קטן יחסית כשוק ההון הישראלי קיים חשש לגבי ניגודי עניינים העלולים 4

5 הקדמה להיווצר בין טובת העמיתים בגוף המוסדי לבין טובת הגוף המוסדי או בעל השליטה בו. המלצות 2 "ועדת חמדני ", אשר הוקמה על ידי הממונה על אגף שוק ההון, ביטחון וחסכון באוצר, והמלצותיה פורסמו בינואר,4112 המליצה לעודד פעילותם של גופים מקצועיים אשר יספקו לגופים המוסדיים המלצות בדבר אופן ההצבעה. המלצות הוועדה יושמו על ידי המחוקק ביוני 4111 בדרך של התקנת תקנות על ידי שר האוצר, אשר מסדירות בין היתר את חובת ההשתתפות 3 וההצבעה של משקיע מוסדי באסיפה כללית של תאגיד שהוא בעל זכות הצבעה בו וכן בדרך של 4 פרסום חוזר על ידי הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון. בדומה לכך, גם סעיף 77 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד 0112, מחייב מנהלי קרנות להשתתף ולהצביע באספות כלליות של תאגידים שמניותיהם מוחזקות בקרן, היכן שיש בהחלטה משום פגיעה אפשרית )לרבות עסקה עם בעל עניין(, או שיש בהצעה כדי לקדם את עניינם של מחזיקי היחידות. השימוש בגופים מקצועיים לצורך גיבוש המלצות הצבעה, מקובל במרבית השווקים המפותחים ISS 5 מובילה בתחום זה בשוק בעולם )כגון: חברת Institutional Shareholders Services העולמי(. הסיבות המקובלות לעידוד השימוש בגורמים מקצועיים בארץ ובעולם, הינן הוזלת עלות הפיקוח של הגופים המוסדיים על החברות הציבוריות, מחד, ושיפור הכלים התומכים בקבלת החלטות ההצבעה, באמצעות גוף מקצועי חיצוני בעל התמחות, מאידך. קבלת ייעוץ מגוף מקצועי בלתי תלוי, בעל התמחות, מאפשרת גם הפחתת החשש לניגודי עניינים. רשות ניירות ערך ואגף הפיקוח על שוק ההון פרסמו 6 לאחרונ ה טיוטת עקרונות להסדרת התקשרות הגופים המוסדיים עם חברת ייעוץ חיצונית ובכללם מסמך עקרונות ראויים לפעילות חברת ייעוץ בנוגע להצבעה באסיפה כללית העקרונות מצורפת כנספח ב' למדיניות ההצבעה. )"מסמך העקרונות"(. התייחסותנו המפורטת למסמך בהתאם לכך, אנטרופי שירותי מחקר כלכלי בע"מ, )להלן גם "אנטרופי מחקר"( פועלת כגורם מקצועי לצורך גיבוש המלצות הצבעה, תוך שימוש במערך אנליסטים רחב, מיומן ומקצועי. צוות היועצים מקדיש תשומת לב רבה ומעמיקה לכל נושא העולה לסדר היום ואף נעזר במערך יועצים ומומחים חיצוניים על מנת לגבש המלצות גם בתחומי ידע ייחודיים שאינם בתחום מומחיותו. 2 "הועדה לבחינת הצעדים הדרושים למעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון בישראל"". 3 הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופות גמל( )השתתפות חברה מנהלת באסיפה הכללית(, התשס"ט 4111 )"התקנות"("(. 4 חוזר גופים מוסדיים מיום 40 ביוני ב 01 בפברואר 4102 התפרסם מסמך "עקרונות ראויים לפעילות חברות ייעוץ בנוגע להצבעה באסיפות כלליות" )להלן "מסמך העקרונות"(. אגף הפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר פרסם ב 07 בספטמבר 4102 טיוטאת חוזר לגופים מוסדיים ) ( תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים )קופת גמל( )השתתפות חברה מנהלת באסיפה כללית( תשס"ט 4111 המתבסס על מסמך העקרונות וחוזר הגברת מעורבות גופים מוסדיים בשוק ההון. 5

6 הקדמה ההמלצות מגובשות על פי אמות מידה אשר נבנו בהתאם לכלל הנושאים העולים להחלטה באסיפה הכללית, ואשר מפורטים במסגרת מסמך מדיניות זה. אנטרופי שירותי מחקר כלכלי, תחת מעטפת המדיניות שלה, מספקת שפה וקריטריונים משותפים למוסדיים, בהתנהלותה מול החברות הציבוריות. כך למעשה מתאפשר ניהול דיאלוג אחיד של גופים מוסדיים מול החברות הציבוריות לגבי נושאי האסיפה, תוך שקלול רצון לקוחותיה ומכלול האינטרסים שלהם כנציגי המיעוט, הנגזרים מסדרת הקריטריונים כפי שהותוו במדיניותה. ד. עקרונות יסוד בפעילותה של אנטרופי שירותי מחקר כלכלי גוף מקצועי בשנים האחרונות חלה עליה הן בכמות הנושאים המובאים להחלטה באסיפה הכללית והן במורכבותם. עליה זו נובעת בעיקר בשל עלייה בדרישות ושינוי ברגולציה וכן בשל שינוי בתקני המדידה ותקנים חשבונאיים. לפיכך, מחלקות מחקר בגופים המוסדיים נדרשות להתמודד עם ניתוח מכלול נושאים מורכבים, אשר כוללים בין היתר הערכות שווי, חוות דעת מומחה, היבטים ותקינות חשבונאיות חדשות )כגון,)IFRS עסקאות מורכבות, נושאים כלכליים ומשפטיים ועוד. )6 אנטרופי שירותי מחקר כלכלי רואה את היסוד הבסיסי של תפקידה ביישומה של מחלקת מחקר מקצועית ורחבה ככל שניתן, תוך שימוש בכלים מתקדמים וחדשים בשוק, לבחינה הדוקה, מהימנה ושלמה של מכלול הנושאים העולים לאסיפה הכללית. בנוסף, אנטרופי שירותי מחקר כלכלי רואה במסגרת תפקידה לימוד דינאמי ושוטף של הנחיות רגולציה חדשות ותקינות רלוונטיות, דרישות השוק והיבטים מקצועיים אחרים, תוך התאמתן לבחינתה המקצועית של אנטרופי שירותי מחקר כלכלי את הנושאים העולים לאסיפה הכללית. גוף מייעץ אנטרופי שירותי מחקר כלכלי משמשת כגוף מייעץ ללקוחותיה המוסדיים, תוך יישום כללים מקצועיים, מהימנים ובלתי תלויים בעת ניתוחם של מכלול הנושאים העולים להחלטת האסיפה הכללית. המלצותיה של אנטרופי שירותי מחקר כלכלי ניתנות ללקוחותיה כהמלצה בלבד, תוך הקפדה על אחריותו של הגוף המוסדי בבחינת המלצה זו וקבלת החלטה עצמאית לגבי אופן הצבעתו בנושא העולה לאישור באסיפה. )0 לפיכך, המלצתה של אנטרופי שירותי מחקר מוגדרת ומוסדרת מול לקוחותיה כחוות דעת מקצועית תומכת החלטה בלבד. לקוחות אנטרופי שירותי מחקר מקבלים החלטה סופית על מדיניות ההשקעה והנהלים של הגוף המוסדי בהתבסס בהתבסס על חוות דעתה, ולעיתים אף באמצעות החלטת ועדת ההשקעות של הגוף המוסדי. כחלק מתפיסה זו אנו נבקש מהחברות הציבוריות רמת שקיפות גבוהה וגילוי רחב, כך שהדיווח אל האסיפה הדרוש לבעלי מניות המיעוט בכדי כל את יפרט הכללית בה תובא העסקה להצבעה, להחליט האם העסקה כדאית עבורם. 6

7 הקדמה גוף בלתי תלוי חלק מתפקידו של גורם ייעוץ חיצוני לגופים המוסדיים בתחום האספות, הינו להוות חיץ בין בעלי השליטה לבין הגופים המוסדיים. כבר בדוח ועדת חמדני צוין כי "קיומם של ניגודי עניינים בין טובת העמיתים כמשקיעים עקיפים בתאגיד לבין אינטרסים אחרים של הגוף המוסדי או בעל השליטה בו עלולים להטות את הצבעת הגופים 7 המוסדיים". )2 לפיכך, מודגש כי באנטרופי שירותי מחקר כלכלי לא קיים ולא יהיה כל אינטרס בחברות הציבוריות, מעבר לייעוץ הניתן לגופים המוסדיים לגביהן. כאמור, אנטרופי שירותי מחקר כלכלי אינה לוקחת כל חלק בניהול כספי הציבור או ניהול תיקי ההשקעות. לקוחותיה של אנטרופי שירותי מחקר כלכלי הינם הגופים המוסדיים ולפיכך מהווה גוף בלתי תלוי ממשי אל מול הלחצים אותם מפעילות החברות לצורך אישור של החלטות שונות באסיפה הכללית. בנוסף אנו פועלים בהתאם למדיניות ניגודי עניינים המצורפת כנספח ב'. עמידה בהנחיות רגולציה כאמור, בשנים האחרונות אנו עדים לשינויים ותיקונים בחוק הנוגעים לפעילותן של חברות ציבוריות ולתפקידה של האסיפה הכללית. תיקונים אלה משפיעים באופן מהותי ומשמעותי על תפקידם של הגופים המוסדיים בבואם לקבל החלטה לגבי נושאי האסיפה הכללית. אנטרופי פועלת באופן שוטף למעקב אחר שינויי הרגולציה והתקינה והתאמת המלצותיה המקצועיות בהתאם. מדיניות זו מבטאת את השינויים העדכניים מהשנים האחרונות והשפעתם על מרכיבי המחקר של אנטרופי שירותי מחקר כלכלי. )4 ה. גיבוש המדיניות ומסגרתה מסמך מדיניות זה מתבסס על מדיניות ההצבעה של אנטרופי שירותי מחקר כלכלי לשנת 0262 אשר גובש באמצעות פורום מקצועי אשר כלל נציגים בכירים של הגופים המוסדיים, מומחים בתחומי הממשל התאגידי באקדמיה, יועצים ואנשי מקצוע חיצוניים, ונציגים של אנטרופי שירותי מחקר כלכלי וכן נציג איגוד החברות הציבוריות. באמצעות פורום זה, נסקרה הפרקטיקה הנהוגה בשווקי הון אחרים בעולם המערבי, אשר ניתן להתייחס אליהם כאל מוקדי השוואה בהיבטים מבניים ותפיסתיים. פרקטיקה זו שימשה כבסיס השוואתי בגיבוש המדיניות, תוך שימת לב למאפיינים הייחודיים של שוק ההון בישראל, לרבות הבדלי מבנה, היקף, התפתחות, שיעורי שליטה וכד'. לעדכון מסמך המדיניות לשנת 0264 כינסנו בפברואר 4102 פורום של נציגים בכירים של הגופים המוסדיים ובו נדונו נושאים עיקריים הנכללים במסמך זה ואשר הועלו לדיון על ידי לקוחותינו ועל ידי חברות ציבוריות בשוק. במסגרת הפורום נדונו עיקרי הנושאים העולים לדיון באסיפה הכללית, הועלו סוגיות מקצועיות ונבחנו הדרכים המומלצות להתייחסות אליהן. פרק ג' 7 דו"ח הוועדה לבחינת הצעדים הדרושים להגברת מעורבות הגופים המוסדיים בשוק ההון בישראל. "התמודדות עם ניגודי עניינים". 7

8 הקדמה המסגרת המוצעת במדיניות זו נבחנת ותיבחן מעת לעת בהתייחס להתפתחויות בהתנהלות החברות הציבוריות ובהתאם לשינויים רגולטורים, ומלווה באופן שוטף בהפעלת שיקול דעת עצמאי, בגישה עניינית של כל מקרה לגופו. יודגש כי מסמך מדיניות זה מטרתו להתוות את הכללים והקווים המנחים עבור אנטרופי שירותי מחקר כלכלי, בבחינת הנושאים השונים העולים לאסיפה הכללית. עם זאת, יצוין, כי אנטרופי שירותי מחקר כלכלי פועלת בגישה של "כל מקרה לגופו" ולפיכך כל נושא אשר ייבחן על ידי צוות המחקר, יישקל על בסיס מרכיבי המדיניות שלהלן ועל בסיס מאפייניו הייחודיים, ככל שיהיו. 8

9 תוכן עניינים 1. מינוי והרכב הדירקטוריון מדיניות בנושא תגמול בכירים מיזוגים, רכישות והעברת פעילויות עסקאות בעלי עניין מבנה הון גלולת רעל תהליכי הסדר ופירוק בגין אגרות חוב שכשלו כתבי אופציה ביטוח, שיפוי ופטור נושאי משרה מינוי רואהחשבון מבקר אישור רטרואקטיבי של עסקאות שינויים בתקנון חברה ובמתכונת דיווח נושאים מנהלתיים

10 6. מינוי והרכב הדירקטוריון חוק החברות קובע כי לדירקטוריון שני תפקידי מפתח עיקריים: התווית המדיניות וקביעת דרכה של החברה. א. פיקוח על תפקידי המנכ"ל ופעולותיו. ב. בבואנו לבחון את המועמדים לתפקיד דירקטורים נתייחס למספר היבטים, כמפורט להלן: 6.6. תפקיד הדירקטוריון הדירקטוריון הנו הגוף האחראי להתנהלות עסקיה של החברה. החלטות הדירקטוריון אמורות לעצב את ערכי החברה ואת הסטנדרטים הניהוליים על פיהם תפעל. הדירקטוריון מתמנה על ידי בעלי המניות, ובמרבית המקרים בין חבריו נמנים בעלי המניות או נציגיהם. בהתאם לכך, תפקידיו המרכזיים של הדירקטוריון הינם לפקח על הפעילות העסקית של החברה ולוודא כי כל הפעולות תבוצענה לטובת החברה ועבור כלל בעלי המניות. בנוסף לתפקידו של הדירקטוריון בדבר התווית מדיניות החברה ובפיקוח על ביצוע תפקידי המנכ"ל, קובע החוק שורה של תפקידים הנתונים לסמכותו הבלעדית של הדירקטוריון ואינם ניתנים להאצלה למנכ"ל. בין היתר לדירקטוריון ניתנה הסמכות לקבוע יעדים אסטרטגיים ארוכי טווח ולקבוע דרכים להשגת ערוצי מימון הרכב הדירקטוריון כפועל יוצא של משבר השערוריות החשבונאיות בארה"ב, החמירו הבורסות בארה"ב,NYSE( AMEX ו )Nasdaq את הדרישות באשר לעצמאות הדירקטוריון. בין היתר, נקבעו נורמות לעצמאות הדירקטור ולדרישת רוב של דירקטורים עצמאיים בדירקטוריון. ניתן להצביע על שורת אירועי קריסה של חברות כתוצאה מכשלי ניהול ובקרה. קריסת שווקי ההון בעולם והמוסדות הפיננסיים בארה"ב בשנת 4112, וכן משבר החובות שפוקד את הבנקים באירופה ומאיים על יציבותה, מצביעים על תפקוד כושל של המנהלים ופיקוח בעייתי של הדירקטוריונים, ליקויים שעלותם לבעלי המניות הינה במקרים רבים קריטית. גם הקוד שאומץ באנגליה )2003 )Revised Combined Code נדרש לעניין זה וממליץ כי בחברות גדולות, כשליש מהדירקטורים יהיו דירקטורים עצמאיים, שאינם נושאי משרה ובחברות קטנות ההמלצה הינה כי ימונו שני דירקטורים חיצוניים שאינם נושאי משרה

11 International Corporate ( ICGN OECD זו היא גם הנחיית הארגונים וה.0.4.2,)Governance Network הממליצים כי לפחות 01% מחברי הדירקטוריון )לא כולל היו"ר(, יהיו דירקטורים עצמאיים שאינם נושאי משרה. זאת, למעט בחברות קטנות, להן ראוי שיהיו לפחות שני דירקטורים עצמאיים שאינם נושאי משרה. באוסטרליה, הנחיות בורסת ASX לענייני ממשל תאגידי, קובעות כי לדירקטורים החיצוניים יהיה רוב בכל חברה ציבורית, כולל יו"ר דירקטוריון חיצוני. בישראל, מחייב חוק החברות מינוי שני דירקטורים חיצוניים חברה ציבורית, ללא קשר לגודל הדירקטוריון. )דח"צ( בכל חוק החברות מגדיר דח"צ כאדם שאין לו זיקה לחברה ו/או לבעל השליטה, נעדר ניגודי עניינים ואינו מכהן בכהונה צולבת, ואשר נבחר בתמיכת רוב קולות של בעלי המניות, הכוללים את רוב קולות בעלי מניות המיעוט. בהתאם לחוק החברות, דח"צ רשאי לכהן עד תשע שנים. חידוש מינויו של דח"צ טעון תמיכת רוב קולות בעלי מניות המיעוט בלבד ולפיכך בעל השליטה אינו יכול למנוע חידוש כהונת דח"צ בניגוד לרצון בעלי מניות המיעוט. חוק החברות מגדיר אף קטגוריה של "דירקטור בלתי תלוי" העונה על תנאי הכשירות של דח"צ ושאינו מכהן בחברה מעל תשע שנים רצופות. בהתאם לחוק, החברה רשאית לכלול בתקנון הוראות ממשל תאגידי מומלצות )כמפורט בתוספת הראשונה( וביניהן גם את שיעור הדירקטורים הבלתי תלויים. בהתאם להוראות אלה, בחברה עם בעל שליטה )לרבות מי שמחזיק 40% או יותר מכלל זכויות ההצבעה באסיפה הכללית(, לפחות שליש מהדירקטורים יהיו בלתי תלויים. בחברה שבה אין בעל שליטה, לפחות מחצית מהדירקטורים יהיו בלתי תלויים. חוק הריכוזיות קובע כי על פירמידות חברות להצטמצם למבנה של שתי שכבות לכל היותר בתוך ארבע עד שש שנים. בתקופת המעבר החוק קובע כי בחברות משכבה שלוש מהדירקטורים לקידום החיצוניים(, התחרות ואילך אחד פחות ולצמצום התשע"ד 4102, הדירקטוריון יהיו יורכב דירקטורים הריכוזיות בחברות )הקלות משכבה מרוב חיצוניים. שלוש לעניין של על ואילך פי מספר דח"צים טיוטת וחצי תקנות הדירקטורים בתקופת המעבר שבהן מתמנים גם דירקטורים מטעם בעל עניין בחברה על פי הסכם עם בעל השליטה ובחברות בהן מתמנים דירקטורים מקרב העובדים הסכם פי על קיבוצי, מספר הדח"צים יפחת כמספר הדירקטורים המתמנים שלא על ידי בעל השליטה ובלבד שמספר הדח"צים לא יפחת משליש מחברי הדירקטוריון. המלצותינו ביחס להרכב הדירקטוריון:

12 אחוז דירקטורים בלתי תלויים: דרישה שלפחות שליש מחברי הדירקטוריון יהיו דירקטורים בלתי תלויים או דח"צים. בהתחשב במבנה הבעלות בחברה, נמליץ למנות מספר גבוה יותר של דירקטורים בלתי תלויים, בעדיפות למינוי דח"צים )למעט במקרים האמורים בסעיף לעיל(. המלצתנו תתבסס באופן עקרוני על הוראות חוק החברות בנושא, כפי שיפורט להלן בסעיף 0.0 למסמך זה. יחד עם זאת, במקרים מסוימים יתכן וישקלו שיקולים נוספים בהתאם לנסיבות העניין. היקף בני משפחה: אנו נמליץ להתנגד למינוי דירקטורים שהינם קרובי משפחתו של בעל השליטה, מעל מכסה של שלושה דירקטורים, כולל בעל השליטה עצמו. במקרים מסוימים, של חברות משפחתיות עם תרומה משמעותית לאורך זמן לבעלי המניות, נשקול לחרוג מכלל זה בהם החברה תפעל למינוי שני דח"צים נוספים בדירקטוריון מעבר לחובה החוקית החלה עליה בהתאם לחוק החברות. גודל הדירקטוריון: גודלו של דירקטוריון יעיל, ראוי שיעמוד על היקף מקסימאלי של 02 חברים, וזאת בהתאם לגודלה ולאופי פעילותה של החברה. מספר רב של דירקטורים, כאשר הדבר אינו נדרש, עלול להכביד על התנהלותה השוטפת של החברה ולגרום להוצאות מיותרות. רמת כשירות חברי הדירקטוריון: המלצתנו תתבסס באופן עקרוני על הוראות חוק החברות בנושא, כפי שיפורט להלן בסעיף 0.2 למסמך זה. יחד עם זאת, במקרים מסוימים יכול וישקלו שיקולים נוספים בהתאם לנסיבות העניין ועדת הביקורת של הדירקטוריון בהתאם בהתאם לכללי להנחיות ניהול הסיכונים הרגולציה, וממשל לדירקטוריון תאגידי החברה נאות המקובלים בכלל ולוועדת והן בעולם הביקורת בפרט, תפקיד מהותי ועיקרי בהתוויית כללי הממשל התאגידי בחברה, בחינת יישומם ובקרה על איכותם ויעילותם. ועדת הביקורת של הדירקטוריון אמורה 8 להוות את מעגל הבקרה השלישי במערך הממשל התאגידי הכולל, אשר הינו גוף בקרה בלתי תלויה Top (.) The tone of the בתפיסה המתודולוגית הבינלאומית לניהול סיכונים בתאגידים, מובנים שלושה מעגלי בקרה: )0( מעגל הבקרה הראשון אשר הינו מעגל יוצרי העסקים. אלו האחרונים אמונים על ביצוע תפקידם למען עמידה ביעדים העסקיים אך בד בבד גם על ביצוע בקרה שוטפת ונאותה להפחתת הסיכונים בהתאם להגדרת תיאבון הסיכון ע"י ההנהלה והדירקטוריון. הם אלו אשר מגדירים את רמת הסיכון אשר עליהם לנטול בהתאם למדיניות החברה תוך עמידה בהנחיות החוק והרגולציה. )4( מעגל בקרה שני הינן פונקציות המטה אשר תפקידן לבקר, לפקח ולדווח על ניהול עסקיה השוטפים של החברה ועמידתם במדיניות הדירקטוריון וההנהלה ובהנחיות החוק והרגולציה. כגון: מחלקות הכספים, מחלקות משפטיות, הנהלה, יועצים משפטיים וכדומה. )2( מעגל הבקרה השלישי הינו פונקציות "בלתי תלויות" אשר תפקידן לבצע בקרה שוטפת ובלתי תלויה על אפקטיביות מערך הבקרה וניהול הסיכונים בחברה. פונקציות אלה הינן בד"כ: המבקר הפנימי, המבקר החיצוני וועדות הביקורות וועדות נוספות של הדירקטוריון. 02

13 חשיבותה של סוגיית הביקורת בחברות ציבוריות מקבלת משנה תוקף בעידן של משברים כלכליים ומשברי אמון בין המשקיעים לבין החברות ולנציגיהן. חשיבות זו מקבלת ביטוי בחוק החברות, המחייב כל חברה ציבורית למנות ועדת ביקורת ומגדיר כאחד מתפקידיה: "לעמוד על ליקויים בניהול העסקי של החברה... ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקונם" )סעיף 007 לחוק החברות( תפקיד נוסף של ועדת הביקורת הינו לשמש גורם אקטיבי בניהול ובפיקוח על תהליכי אישור עסקאות בעלי עניין, כאשר בעקבות החלטת בית המשפט )ת"א( כהנא נ' מכתשים אגן תעשיות בע"מ )0.0.00( הודגש תפקיד ועדת הביקורת כזו שאמורה לנהל מו"מ בפועל מול נציגי בעל השליטה על מנת להבטיח שהעסקה הוגנת ולטובת כלל בעלי המניות לעניין עצמאותה של ועדת הביקורת, קובע חוק החברות את המגבלות הבאות: מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה ורוב הדירקטורים בה יהיו דירקטורים בלתי תלויים. יושב ראש הדירקטוריון וכל דירקטור שמועסק ע"י החברה או נותן לה שירותים דרך קבע או מועסק על ידי בעל השליטה וכן דירקטור שעיקר פרנסתו על בעל השליטה, לא יהיו חברים בוועדת ביקורת. בעל השליטה או קרובו לא יהיו חברים בוועדת הביקורת. יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני. הקוורום לדיון בוועדת הביקורת יהיה רוב של הדירקטורים החיצוניים מבין המשתתפים בישיבה. חוק הריכוזיות מטיל על ועדת הביקורת תפקידים נוספים בתיקון עקיף )מספר 44( לחוק החברות. החוק דורש מוועדת הביקורת לקבוע לגבי עסקאות בעלי שליטה )אף אם אינן עסקאות חריגות( חובה לקיים הליך תחרותי בפיקוחה או בפיקוח מי שתקבע ולפי אמות מידה שתקבע, או לקבוע כי יקוימו הליכים אחרים שהיא תקבע בטרם התקשרות בעסקאות אלה, והכול בהתאם לסוג העסקה. ועדת הביקורת רשאית לקבוע לעניין זה אמות מידה אחת לשנה מראש. כמו כן החוק דורש מוועדת הביקורת לקבוע אילו עסקאות בעלי שליטה שאינן חריגות הן גם לא זניחות, ולקבוע את אופן אישורן, ובכלל זה לקבוע סוגי עסקאות שאינן זניחות שיהיו טעונות אישור ועדת הביקורת. ועדת הביקורת רשאית להחליט על סיווג כאמור לגבי סוג של עסקאות לפי אמות מידה שתקבע אחת לשנה מראש

14 6.4. כשירות הדירקטור לאור התפקיד המרכזי של הדירקטוריון, אנו רואים חשיבות רבה למידת כשירותם והכשרתם של חברי הדירקטוריון, אי תלותם, ניסיונם המקצועי הרלוונטי ומידת זמינותם בתקופת המינוי. באשר לכשירותם ומומחיותם של הדירקטורים, חוק החברות קובע כי יש למנות כדירקטורים חיצוניים, לפחות דירקטור אחד בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ודירקטור נוסף בעל כשירות מקצועית )התנאים לכשירויות אלה קבועים בתקנות(. בנוסף לכך, יכהנו בדירקטוריון בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית נוספים במספר מזערי אותו קבע הדירקטוריון. לאור העובדה שבוועדת המאזן מכהנים רק דח"צים, אנו נעודד מצבים בהם הדח"צים המכהנים בוועדת המאזן יהיו בעלי מיומנות וחשבונאות פיננסית. חוק החברות הוסיף וקבע כי על דירקטור בחברה ציבורית להיות בעל כישורים דרושים ויכולת להקדיש את הזמן הראוי לביצוע התפקיד, בשים לב בין היתר, הצהרת את דורשת קביעה זו לצרכיה המיוחדים של החברה ולגודלה. הדירקטור כי הינו עומד בדרישות אלה. עקב החשיבות המקצועית של הנושאים הללו, אנו נבחן את קיומם של תנאים אלה, בהתאם לאופיין של החברות וגודלן, בעת קבלת החלטות.Proxy עצמאות הדירקטור על מנת להבטיח עצמאות, היעדר ניגודי עניינים והיעדר התחשבות בשיקולים מוטעים, על בעלי המניות להבטיח כי הדירקטורים המתמנים על ידם יהיו מסוגלים להפעיל שיקול דעת עצמאי ולראות לנגד עיניהם את טובת החברה בלבד. במסגרת הדרישה לפעול "לטובת החברה" ניתן לכלול גם את האינטרסים של בעלי המניות, הנושים והעובדים ובחינה זהירה של מדיניות החברה וביצועיה. הסכמי הצבעה מוקדמים בין בעל השליטה לבין בעל מניות מיעוט ביחס להצבעה לטובת דירקטור שיציע בעל מניות המיעוט, יבחנו לאור האינטרס שבשלו נחתמו הסכמים אלה. בבחינת הרגולציה בשווקים שונים בעולם, לעניין מבחני עצמאות הדירקטור, ניתן לאתר מספר גורמי מפתח עיקריים: עצמאות הדירקטור אינה מתקיימת כאשר קיים קשר כלשהו עם ההנהלה קשרים אישיים, קשרי ייעוץ, קשרים מסחריים, או אף קשרי צדקה )בהתאם לכללי בורסת.)Nasdaq ברוב המקרים, דירקטור לא ייחשב עצמאי אם הוא בעל אינטרס כספי או בעל שיעור אחזקה מהותי בחברה. 04

15 תקופת כהונה רציפה של מספר שנים פוגעת במידת עצמאותו של הדירקטור. בהתאם לכך, חוק החברות מגביל כיום את משך כהונתו של דח"צ לשלוש תקופות כהונה בנות שלוש שנים כל אחת וזאת בדומה להגדרת "דירקטור בלתי תלוי" כמפורט בהמשך. בישראל, כאמור, חוק החברות מחייב מינוי שני דירקטורים חיצוניים בכל חברה ציבורית, ללא קשר לגודל הדירקטוריון )למעט האמור בסעיף לעיל(. הדח"צ מוגדר כאדם שאין לו זיקה לחברה ו/או לבעל השליטה, נעדר ניגודי עניינים וכהונה צולבת. כמוזכר, חוק החברות גם מגדיר "דירקטור בלתי תלוי" כדירקטור שעונה על תנאי הכשירות של דח"צ ושאינו מכהן בחברה מעל תשע שנים רצופות. כמוזכר לעיל, בהתאם לתוספת הראשונה לחוק החברות "הוראות ממשל תאגידי מומלצות", חברה רשאית לקבוע בתקנון את מספר הדירקטורים הבלתי תלויים. התוספת הראשונה לחוק החברות מציעה עוד כי בחברה ציבורית נושאי משרה הכפופים למנכ"ל לא יכהנו כדירקטורים בעקבות תיקון מספר לחוק החברות עודכן החוק כלהלן בקשר עם מינוי דח"צ: יתאפשר מינוי של דירקטור חיצוני לכהונה שלישית ובסה"כ כהונה של תשע שנים. הרוב הנדרש מקרב ציבור בעלי המניות למינויו של דירקטור חיצוני הועלה משליש מקרב בעלי המניות לרוב מקרב בעלי המניות, כך שבמניין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי באישור העסקה המשתתפים באסיפה, או שסך המתנגדים לא יעלה על 4% מכלל זכויות ההצבעה. מינויו מחדש של דירקטור חיצוני )לכהונה שנייה ושלישית( יתאפשר לבקשת בעל מניות אחד או יותר, שלו 0% לפחות מזכויות ההצבעה בחברה באישור של רוב קולות ובהתקיים התנאי לפיו במניין הקולות לא הובאו קולות בעלי שליטה בחברה או בעלי עניין אישי באישור )למעט עניין אישי שאינו כתוצאה מקשר עם בעל השליטה( ובלבד שסך התומכים מקרב בעלי המניות כאמור עולה על 4% מכלל זכויות ההצבעה בחברה. הורחב המונח "זיקה" למינוי דירקטור חיצוני. החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות התשע"ד 4102 מינוי דח"צים בחברות פירמידה: החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, מיוחדים לדח"צים בחברות בשכבה השלישית התשע"ד 4102 קובע כללים ואילך של פירמידה בתקופת

16 המעבר שבה החוק מתיר את קיומה של שכבה זו: הדירקטוריון יורכב מרוב של דח"צים וחצי מהדירקטורים פחות אחד יהיו דירקטורים חיצוניים. על פי טיוטת תקנות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות )הקלות לעניין מספר הדירקטורים החיצוניים(, התשע"ד 4102, בחברות משכבה שלוש ואילך בתקופת המעבר שבהן מתמנים גם דירקטורים מטעם בעל עניין בחברה על פי הסכם עם בעל השליטה ובחברות בהן מתמנים דירקטורים מקרב העובדים על פי הסכם קיבוצי, מספר הדח"צים יפחת כמספר הדירקטורים המתמנים שלא על ידי בעל השליטה ובלבד שמספר הדח"צים לא יפחת משליש מחברי הדירקטוריון. עמדתנו הינה כי הגברת הרכיב הדח"צי בדירקטוריון הינה חיונית לשמירת האינטרסים של המיעוט וטובת כלל בעלי המניות בחברה ולפיכך, נמליץ לתמוך בהגדלת מספר הדירקטורים הבלתי תלויים והדח"צים הפרדה בין תפקידי יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל בהתאם לתפיסתנו, הפרדה זו דרושה על מנת ליצור פיקוח נאות של הדירקטוריון על פעולות המנכ"ל וההנהלה. לגישתנו, אין לאפשר לראש הגוף המפקח על המנכ"ל לשמש גם כמנכ"ל עצמו. הטיעון הנגדי מתבסס על חיסכון כספי הטמון במינוי הכפול, וב"שקט תעשייתי" שלעתים מאפיין הנהלת חברה בעלת מינוי כפול. בחברות אירופאיות )במיוחד באנגליה( וקנדיות נהוגה הפרדה כאמור, ובשיעורים נמוכים למדי בשוק האמריקאי. הקוד המשולב האנגלי קורא להפרדה ברורה בין התפקידים וממליץ כי כיו"ר הדירקטוריון יכהן דירקטור עצמאי. על פי נתוני סקרים עסקיים נראה כי גם חברות בארה"ב מאמצות בהדרגה את מודל ההפרדה, כתגובה לכשלים ניהוליים ושערוריות חשבונאיות. חוק החברות מאפשר )כפשרה ובניגוד לעמדת ועדת ברק שגיבשה את החוק( לאסיפה הכללית להסמיך את יו"ר הדירקטוריון או את קרובו למלא את תפקיד המנכ"ל או להפעיל את סמכויותיו, וכן להסמיך את המנכ"ל או את קרובו למלא את תפקיד יו"ר הדירקטוריון או להפעיל את סמכויותיו, לתקופה של עד 2 שנים )עם אפשרות להסמכה מחדש לתקופות נוספות של 2 שנים כל אחת(, ובלבד שהמינוי יאושר באסיפה הכללית ברוב של שני שלישים מקולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה וכן מי שאינו בעל עניין אישי בהצבעה, אלא אם קולות המתנגדים לאישור אינו עולה על 4% מכלל זכויות ההצבעה בחברה. כמו כן, נאסר על מינוי של גורם הכפוף למנכ"ל לתפקיד יו"ר הדירקטוריון וכן על מינויו של יו"ר הדירקטוריון כבעל תפקיד בחברה או בתאגיד בשליטתה )למעט כהונה כדירקטור בחברה בת(. אנו סבורים כי הפרדת תפקידי יו"ר ומנכ"ל הינה הכרחית לצורך חיזוק הפיקוח על ההנהלה הבכירה ולקידום תקשורת בריאה בין חברי הדירקטוריון

17 יחד עם זאת, מתוך הכרה בתרומתן של חברות משפחתיות אשר מהוות מודל עסקי חיובי בבסיסו ולאור המבנה המשפחתי בניהול החברה תפקיד היו"ר והמנכ"ל לעתים מרוכז בידי אותו אדם או בידי קרובי משפחה ובמקרים חריגים בלבד בהם החברה מציגה תרומה עודפת משמעותית לבעלי המניות ולאורך זמן )לפחות 0 שנים(, אנו נמליץ להגביר את המשקל הדח"צי בחברה לרמה של 01% מהדירקטוריון כפיצוי לאי ההפרדה של תפקידי היו"ר והמנכ"ל משך כהונת דירקטור התשובה לשאלת השפעת משך הכהונה על מידת עצמאותו של דירקטור אינה חד משמעית. מחד, הגבלת תקופת כהונתו או הגבלה של מספר הקדנציות עלולה לפגום במוטיבציה של דירקטור בביצוע שינויים מהותיים לקראת תום כהונתו או לזהירות יתר וחוסר נכונות ללקיחת סיכונים מחושבים, אשר לעתים מחויבים במציאות העסקית של החברה. מנגד, קיים החשש כי מינוי לתקופה ארוכה עלול לגרום לדירקטור להיות "מקורב מדי" לחברה ולבעלי השליטה ולייצר הזדהות אישית, באופן שיפגע ביכולת הבקרה והעצמאות שלו. תיקון מספר 02 לחוק החברות קובע כי תקופת כהונתו של דירקטור חיצוני, לא תעלה על תשע שנים רצופות )שלושה מינויים לתקופה של שלוש שנים כל אחת(, בעוד כהונת יתר הדירקטורים אינה מוגבלת בזמן. באשר לסיווג דירקטור כבלתי תלוי, כפי שאוזכר, החוק קובע מגבלת כהונה מרבית של תשע שנים, כתנאי לכשירותו ככזה. לאור חשיבות הנושא וכחלק מהתנאים לגיבוש סיווג מידת תלותו של הדירקטור, עמדתנו בנושא זה תהא זהה גם בכל האמור לגבי חברות דואליות, שם קיימת האפשרות החוקית למנות דירקטור חיצוני לתקופה נוספת מעבר לזו הקבועה בחוק )קרי מעבר לתשע השנים( דירקטוריון מדורג בדירקטוריון מדורג חברי הדירקטוריון מחולקים למספר קבוצות )בדרך כלל, לשלוש קבוצות(. בכל שנה מתמנה אחת מהקבוצות לתקופת כהונה של מספר שנים כמספר הקבוצות. באופן זה רק חלק מחברי הדירקטוריון עשויים להתחלף באסיפה כללית אחת. במנגנון זה יש כדי להקשות על השתלטות עוינת על החברה, זאת בשל חוסר היכולת להחלפת רוב הדירקטורים בתקופת זמן סבירה, המפחית את האטרקטיביות של השתלטות שלא בהסכמה )וזאת במקום בו אין בכוחו של המשתלט לשנות ברוב המצוי בידו את הסעיף בתקנון החברה המסדיר את מנגנון מינוי הדירקטורים(

18 כמו כן, מנגנון זה אינו מאפשר לבעלי המניות לבחון את תפקודם של הדירקטורים ולחוות את דעתם לגבי נושא זה מידי תקופה סבירה. במסגרת מדיניות הצבעות,Proxy אנו נמליץ להתנגד למנגנון של דירקטוריון מדורג וכן למינוי דירקטורים במסגרתו. לדעתנו, המנגנון מנוגד לאינטרס של כלל בעלי המניות היות והוא מונע את זכותם הבסיסית למינוי דירקטורים בתדירות סבירה, בעודו מגן על הדירקטורים ובעלי השליטה המקוריים קריטריונים בנושא מינוי והרכב הדירקטוריון ייבחנו תנאי הכשירות של המועמד המוצע בהתאם לקבוע בחוק החברות, לרבות קיום הצהרה בדבר קיום הכישורים הדרושים והיכולת להקדיש את הזמן הראוי לשם ביצוע התפקיד, בשים לב לצרכיה המיוחדים של החברה ולגודלה. בעת הארכת מינוי, תיבחן מעורבות העבר של הדירקטור. במסגרת זו יש לצפות להשתתפות בשיעור הוועדות להן שהדירקטור זה, מונה כיהן מינימאלי בתקופה בחברה של של בתקופה 70% לפחות זו, בישיבות שנתיים הרף כאשר שקדמו הדירקטוריון לגבי למועד השתתפות ובישיבות המינוי, ב ככל 70% לפחות מהישיבות ייושם לגבי כל שנה בנפרד. לאור השינוי במדיניותנו בנושא פעלנו בתוך שנה ליישומו ממועד פרסומו המקורי של סעיף זה בדצמבר 4104, במהלך שנת 4102 המשכנו בבחינה של רף ההשתתפות בישיבות בהיקף של 70% לפחות, לגבי השנה שקדמה למינוי. ממועד האישור של מסמך זה נפעל ברוח הסעיף המתוקן הבוחן את העמידה ברף השתתפות מינימלי של בתקופה של שנתיים שקדמה למינוי בכל שנה בנפרד. 70% בבחינה של כמות הדירקטוריונים בהם מכהנים דירקטורים בישראל במקביל, עולה כי קיים מספר רב של דירקטורים המכהנים ב 01 ויותר דירקטוריונים במקביל. זאת, דירקטוריונים נוספים בלבד. בשונה מהמותר בחברות ממשלתיות שם החוק מגביל ל עליית המדרגה ברגולציה שנועדה 4 להגן על החברות מפני כשלים אפשריים והמורכבות העסקית הקיימת בסביבה בה פועלות החברות, הגבירה באופן מהותי את כמות המשאבים שנדרש דירקטור להשקיע בעבודתו כדירקטור. מגמה זו ניכרת גם בארה"ב שם חלה הגבלה מהותית על כהונה במקביל של דירקטור משנת 4112 ועד היום. בסקר שנעשה על חברות S&P500 בשנת נמצא שברוב המוחלט )72%( של החברות קיימת הגבלה על מספר הדירקטוריונים שדירקטור יכול לכהן בהם במקביל Spencer Stuart Board Index 2013, %2023DEC2013.pdf 08

19 )הגבלה פנימית של החברות עצמן(. אחוז זה גדל ביחס לשנת 4112 בה עמד על 02% ועל 47% בשנת % מהחברות מגבילות את מספר הדירקטוריונים במקביל ל 22. עבור דירקטורים המכהנים בוועדות ביקורת, קיימת הגבלה ב 22% מהחברות על כהונה במקביל בוועדות ביקורת נוספות. ב 12% מהן הוגבלה הכהונה לשתי ועדות בלבד. כמות החברות המגבילות כהונה במקביל ביותר מועדת ביקורת אחת יותר הוכפלה מאז שנת עד היום המלצנו להגביל את מספר הדירקטוריונים בהם מכהן הדירקטור המוצע ל 01 דירקטוריונים מהותיים, בשים לב לגודלן ולמורכבות פעילותן של החברות וכן גם לעיסוקיו האחרים של הדירקטור. לאור המורכבות הגדלה בעבודת הדירקטור, לדעתנו נכון להפחית את מספר הדירקטוריונים בהם מכהן דירקטור מוצע ל 2 דירקטוריונים מהותיים. מגבלה זו תיושם בתוך חצי שנה ממועד פרסום מסמך זה ובתום שנה תישקל הפחתה נוספת. מגבלה זו הינה למעט כהונה של נושא משרה מטעם בעל השליטה בחברות בנות או אחיות הנמנות על חברות הקבוצה, כך שכהונה במקביל בחברות הקבוצה כאמור לא תימנה לעניין המגבלה האמורה. )בהתבסס על דירקטורים בלתי תלויים דרישה למינוי של לפחות שליש הגדרתם בחוק החברות( מתוך כלל הדירקטורים בדירקטוריון, בחברות עם מוטת שליטה. דרישה למינוי של לפחות 01% דירקטורים בלתי תלויים )בהתבסס על הגדרתם בחוק החברות( מתוך כלל הדירקטורים בדירקטוריון, בחברות ללא מוטת שליטה. דירקטור בלתי תלוי המכהן כיו"ר דירקטוריון, לא ייספר במניין הדירקטורים הבלתי תלויים, לעניין סעיפים ו דירקטורים לא יכהנו בתפקידים נוספים, לרבות כיועצים בחברה ובחברות הקבוצה, העלולים לגרום להם להימצא בניגוד עניינים. כאמור בסעיף 0.2 לעיל, אנו ממליצים להתנגד למינוי דירקטורים בשיטה של "דירקטוריון מדורג" ומשכך, כהונת דירקטור תיבחן מידי שנה במסגרת האסיפה הכללית השנתית. כהונת דירקטור חיצוני תיבחן בתום שלוש השנים הראשונות כתנאי לבחירה מחודשת אנו ממליצים להתנגד למינוי המנכ"ל, או מי מהכפופים למנכ"ל, או מי מבני משפחתו, כיו"ר הדירקטוריון וזאת למעט במקרים חריגים בהם קיימת הצדקה לכהונה זמנית במקביל, כגון ניהול משבר, גישור לתקופת מעבר וכדומה, ובלבד שהמינוי המקביל יהיה לתקופה קצרה אנו ממליצים הבאים, למעט לתמוך במינוי המנכ"ל כדירקטור בחברה וזאת מהנימוקים מצבים בהם המנכ"ל הינו בעל השליטה בחברה מנכ"ל שאינו 09

20 דירקטור עלול באופן אירוני להתחמק מאחריות משפטית לפעולה שהוא הביא לאישור הדירקטוריון מאחר שאין לו מעמד רשמי באישור שלה. מבחינה ארגונית ראוי לדעתנו שהמנכ"ל העומד בראש ההנהלה המעשית ואשר מטבע הדברים יוזם את מירב הנושאים המובאים לאישור דירקטוריון )להוציא את סוגית הבקרה על תפקוד ההנהלה המעשית אשר צריכים להתבצע באופן תקופתי ללא נוכחות המנכ"ל(, יהיה גם זה שייקח חלק בהחלטה המתקבלת בדירקטוריון. היעדרות של המנכ"ל מהדירקטוריון עלול לגרום להזרה, לאי הבנה ולחיכוכים מיותרים בין הדירקטוריון להנהלה. הכללה של המנכ"ל כדירקטור תתרום גם לגילוי היקף ומבנה התגמול שלו גם בחברות דואליות, מגמה שאנו כאמור מעודדים אנו ממליצים להתנגד למינויים של נושאי משרה או מנהלים אחרים הכפופים למנכ"ל כדירקטורים בחברה פיטוריו של דירקטור חיצוני ייבחנו בהתאם לקבוע בחוק החברות. 0. מדיניות בנושא תגמול בכירים תיקון מספר 02 לחוק החברות מחייב חברות ציבוריות להביא כל הסכם הכולל תגמול לבעל השליטה וקרובו לאישור האסיפה הכללית ברב מיוחד. ההסכם טעון אישור מחדש כל שלוש שנים. בנוסף, מחייב תיקון מס' 41 לחוק החברות, אשר נכנס לתוקף ב 04 בדצמבר 4104 )להלן "תיקון מס' 41" או "התיקון" וכן "מועד תחולת התיקון", בהתאמה(, להביא לאישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד גם את מדיניות תגמול הבכירים של החברה ואת תגמול המנכ"ל. למדיניות התגמול של נושאי משרה בכירים בחברה עשויה להיות השפעה לא מבוטלת על מידת מחויבותם לחברה ולהצלחתה, על נכונותם לחשוף את החברה לסיכונים כלשהם וכן על האופן שבו יבחרו להתוות את מדיניות החברה ויישומה בפועל. אופן ומבנה התגמול אמור להוות כלי מרכזי בתמרוץ נושאי משרה לטובת קידום והשגת יעדי החברה. חוסר איזון בין הענקת "פרס" עבור עמידה ביעדים קצרי טווח הנובעים לעתים מלקיחת סיכונים לא סבירים, לבין "קנס" )או יותר נכון "חוסר קנס"( על ביצועים כושלים, הינו להערכתנו לא סביר ומאוזן ועלול כאמור לגרום ללקיחת סיכונים מיותרים. אנו סבורים, כי נושא זה מחייב כיום תשומת לב מרבית מצד בעלי המניות. מאחר שמדובר במשאבים העצמאיים של החברה, על תמהיל חבילת התגמול להתחשב ביכולותיה של החברה, מצבה הכספי והתחייבויותיה. 21

21 תיקון מס' 41 לחוק החברות )להלן "התיקון"( מחייב את החברות הציבוריות לגבש מדיניות תגמול לבכירים שתאושר באסיפה הכללית במנגנון של, Say on Pay לאחר שאושרה ע"י ועדת התגמול והדירקטוריון. 00 גיבוש ואימוץ המדיניות כאמור, נקבע להתבצע בתוך תשעה חודשים ממועד תחולת התיקון שהינו ה 04 בדצמבר 4104, אולם טרם השלמת היישום, חברות אינן נכללות במדד ת"א 011 קיבלו אורכה כך שמועד יישום החוק הוארך ונקבע ליום בינואר במידה והאסיפה תתנגד למדיניות, הרי שההחלטה תחזור לדיון בדירקטוריון אשר ישקול את עמדת האסיפה ויוכל לאשר את המדיניות על אף התנגדותה, תוך הצגת נימוקים מפורטים להחלטתו ובחינה של עמדת האסיפה. זאת למעט בחברה נכדה ציבורית, בה עמדת האסיפה תהיה מכרעת. התיקון מעניק לבעלי מניות המיעוט מנכ"ל שכר על וטו זכות שליטה בעל שאינו )בכפוף לכוחם של ועדת התגמול והדירקטוריון להתגבר על התנגדות בעלי מניות המיעוט במקרים 12 מיוחדים ) ומשכך על בעלי המניות מקרב המיעוט לשקול גם איך נכון לתגמל מנהלים שכירים. במקרה של תגמול מנכ"ל שכיר, ניגוד העניינים בין בעל השליטה לבין בעלי מניות המיעוט קיים. פחות מאשר בולט בתגמול נושא משרה שהינו בעל עדיין אך קרובו, או השליטה בהתאם לקבוע בתיקון, יתכן שבמהלך תקופת אישור מדיניות התגמול תידרשנה החברות להתקשר עם נושאי משרה עוד בטרם נוסח ואושר מסמך מדיניות. במצב הזה, עסקאות אלו תאושרנה באופן פרטני. על כן, פרק זה יגדיר בסעיף את הכללים לגיבוש מדיניות תגמול, ובסעיף את הכללים לגיבוש הסכם פרטני. יודגש, כי בהתאם לתיקון האמור, התגמול הפרטני אמור להיגזר ממדיניות התגמול ואם הוא חורג ממדיניות התגמול הוא אמור להיבחן פרטנית לפי כל אמות המידה אשר נקבעו בתיקון. כל הצעה לתשלום תגמול לנושא משרה צריכה להיות מוצגת במסגרת מסמך מפורט המסביר כיצד היא תואמת את דרישות החוק או בהפניה למסמך מדיניות קיים. יודגש, כי לאור היעדר ניסיון רלוונטי בשוק ההון הישראלי בנושא מדיניות תגמול בכירים וקביעה לראשונה של דרישה חוקית כזו ביחס לכלל החברות הציבוריות בארץ, הרי שצפויה תקופת למידה לגבי היישום הנכון וההולם של התיקון, באופן שיעלה בקנה אחד עם טובת החברה וטובת כלל בעלי מניותיה. 10 תיקון מספר 41 לחוק החברות מטפל בבכירים הכוללים דירקטורים ובכללם יו"ר שכיר, מנכ"ל, וכלל נושאי המשרה הכפופים למנכ"ל. 11 מנגנון המאפשר הבעת עמדה של האסיפה הכללית לגבי התגמול אך לא מאפשר הכרעה. 12 הראשון הוא קיום חשש כי הבאת ההסכם לאישור האסיפה עלול לסכל את המינוי ובלבד שהתגמול תואם את מדיניות התגמול. השני הוא אם במהלך תקופת ההעסקה של המנכ"ל תחליט ועדת התגמול או ועדת ביקורת לעדכן את תנאיו כלפי מעלה, הדבר אפשרי ובלבד שהוועדה אישרה כי השינוי אינו מהותי ביחס לעסקה קודמת. 20

22 0.6. כללי החלטה בנושא גיבוש מדיניות תגמול בכירים חבילות שכר בישראל נבנות בשנים האחרונות בדומה לנהוג בקרב חברות אמריקאיות, במתכונת הכוללת מספר רכיבים, לרבות שכר בסיס או דמי יעוץ, מענק כספי ו/או מענק מבוסס הון, הפרשות סוציאליות, החזקת רכב והוצאות שונות. בחברות אחזקה מועברים דמי ניהול המחושבים לרוב כאחוז מהרווחים ומביאים בחשבון את מרכיבי השכר השונים. אנו נבחן את המרכיבים השונים לפרטיהם. התקשרות חברה ציבורית עם "בעל השליטה" בה )מי שבידו הכוח לכוון את פעילות התאגיד; מי שמחזיק ב 40% או יותר מזכויות ההצבעה( או עם קרובו, אם הוא גם נושא משרה בה באשר לתנאי כהונתו והעסקתו, ואם הוא עובד החברה ואינו נושא משרה בה באשר להעסקתו בחברה טעונים אישורים אלה ובסדר הבא: )0( ועדת הביקורת/ועדת התגמול, )4( הדירקטוריון, )2( האסיפה הכללית במניין קולות הרוב באסיפה הכללית ייכללו לפחות מחצית מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי באישור העסקה המשתתפים באסיפה, או שסך המתנגדים לא יעלה על 4% מכלל זכויות ההצבעה. בהקשר זה של תגמול בעלי שליטה, אנו סבורים כי קיימת חובה לנקוט משנה זהירות והקפדה יתרה באישור ההתקשרות, בשל החשש כי בדרך זו יתועלו רווחי החברה לבעלי השליטה מבלי לשתף את ציבור בעלי המניות. באשר לבכירים שאינם דירקטורים ואינם מנכ"ל, לא קיימת דרישה בחוק להביא את תגמולם לאישור האסיפה הכללית במידה והוא עולה בקנה אחד עם מדיניות התגמול אשר אושרה כדין, אך קיימות דרישות נוספות לאור הוראות התיקון, המחייבות עמידה בכללי מדיניות התגמול של החברה, אשר צריכה לקבל את אישור האסיפה. בנוסף לכך, מחייב חוק ניירות ערך את גילוי התגמול של כל אחד מחמשת בעלי התגמולים הגבוהים ביותר מבין נושאי המשרה הבכירה בתאגיד או בתאגיד שבשליטתו, וכן כל אחד משלושת נושאי המשרה הבכירה בעלי התגמולים הגבוהים ביותר בתאגיד עצמו )אם לא נמנה בין חמשת נושאי המשרה הבכירה כאמור(. גילוי זה מופיע בדוח התקופתי של החברה המובא לדיון בפני האסיפה הכללית של בעלי המניות. בעלי המניות יכולים בשלב הזה להעלות השגות והערות לגבי התגמול או במסגרת האסיפה הכללית שמטרתה אישור מדיניות התגמול. התיקון מחייב כי החברות תימנענה מהצעות תגמול שמהותן תשלום מופרז שאינו מבוסס יעדים, ושיפעלו לביסוס מדיניות התגמול על עקרונות של השאת ערכה של החברה בטווח הבינוני והארוך. כמו כן, נדרש מהחברות לחשוף באופן שקוף וקל להבנה וזאת באמצעות דיווח פומבי, את עקרונותיה של מדיניות 22

23 התגמול, תוך התייחסות לשלבים בקבלת ההחלטה. בהקשר זה, לדעתנו נדרש שהחברות יפרסמו את עבודת הייעוץ החיצונית לחברות הקבוצה, ככל שבוצעה, בכדי לייצר שקיפות באשר למכלול השיקולים והמידע שהובאו בפני הדירקטורים בבואם לאשר את מדיניות התגמול או הסכם התגמול הפרטני. מבנה השכר חייב להיות בהיקף כספי ובפרופורציה שיאפשרו שמירה על מוטיבציה גבוהה, זהות אינטרסים של נושא המשרה ובעלי המניות בחברה ושימור הקשר לביצועי החברה ולהערכת הביצועים האישיים של נושאי המשרה ורמת הסיכון בפעילות המבוצעת על ידו תיקון 41 קובע את הנושאים אשר יכללו במסגרת מדיניות התגמול: השיקולים המנחים בגיבוש מדיניות התגמול הינם: קידום מטרות החברה, תכנית העבודה שלה ומדיניותה בראייה ארוכת טווח. יצירת תמריצים ראויים בהתחשב במדיניות ניהול הסיכונים שלה, גודל החברה ואופי פעילותה. בקביעת רכיבים משתנים יש לכלול התייחסות לתרומתו האישית של נושא המשרה להשגת יעדי החברה והשאת רווחיה בראייה ארוכת טווח ובהתאם לתפקידו נושאים שחובה להתייחס אליהם במסגרת מדיניות התגמול: לגבי נושא המשרה השכלה, כישורים, מומחיות, הישגים )בתפקיד קיים או קודם(, תפקיד, תחומי אחריות, בחינת הסכמי שכר קודמים באמצעות מדידה של התפתחות חבילת התגמול ביחס לביצועים אישיים מדידים. נדרש לספק גילוי לגבי היחס בין תנאי הכהונה של נושא המשרה ביחס לעובדי החברה כולל עובדי קבלן, לנמק מדוע היחס ראוי ולבחון השלכות אפשריות על יחסי העבודה בחברה. במידה ותנאי הכהונה כוללים רכיבים משתנים נדרש להתייחס למצבים בהם הדירקטוריון יחליט על הפחתה כמדיניות )למשל במידה ושיעור הרווחיות יפחת מסף מסוים, או במצב של חוסר שביעות רצון מתפקוד נושא המשרה(. התייחסות לאפשרות לקביעת תקרה לשווי מימוש של רכיבים הוניים שאינם משולמים במזומן. לאור הקושי הטכני ליישם תקרה כזו, נושא זה דורש התייחסות אך לא חובה. התייחסות למידתיות ורציונאליות בשיקולים למתן מענקי פרישה מהו פרק הזמן המינימאלי לכהונה שלאחריה ישולם מענק, מה היו ביצועי החברה בתקופת הכהונה, עד כמה נושא המשרה תרם להם ומהן נסיבות הפרישה. 23

24 הוראות שחובה לקבוע במסגרת מדיניות התגמול: ביסוס הרכיבים על ביצועים בראייה ארוכת טווח, בהתאם לקריטריונים מדידים. חלק לא מהותי מהרכיבים יכול להיות מוגדר כלא מדיד. הגדרת היחס בין הרכיבים המשתנים לקבועים. קביעת תקרה לשווי הרכיבים ההוניים המשולמים במזומן )למשל פאנטום(. תניה לגבי החזר תשלומים בגין רכיבים משתנים, ככל שאלה שולמו, על בסיס נתונים שגויים או שבוצעה הצגה מחדש בדוחות הכספיים. המדיניות תכלול התייחסות לגבי הרף העליון של תקציב החברה, המיועד לתגמול בכיריה ביחס לרווח הנקי שלה, יעדי ביצוע מדידים ושקופים על פיהם נקבע התגמול, התייחסות לביצועי הענף או מדד הייחוס בהתחשב ביעדי הביצוע שנקבעו. בהתייחס לשינוי בתנאי הכהונה של המנכ"ל שלא הובא לאישור האסיפה הכללית, אנו מצפים שמסגרת השינוי הזה תוגדר במדיניות התגמול באופן מפורש וכי ייקבע שהיקף השינוי השנתי בכלל רכיבי התגמול לא יעלה על 0% בשכר הבכירים. במידה והסכם התגמול של המנכ"ל אושר ע"י הדירקטוריון ולא הובא לאישור האסיפה הכללית במסגרת ה"סייגים" שהתיקון מאפשר )למשל מינוי מנכ"ל חדש או שינוי לא מהותי ברכיבי התגמול(, הרי שבמועד האסיפה הכללית השנתית הקרובה, על החברה לכלול גם את אישור הסכם התגמול של המנכ"ל כתנאי לאישור המדיניות. בחינה של הסכמי תגמול פרטניים בהיעדר מדיניות תגמול או בחריגה ממנה: אנו נבחן את שוויה הכלכלי של חבילת השכר כולה, על כל מרכיביה, תוך התייחסות לתוצאותיה העסקיות של החברה ולביצועי המניה, וככל שחבילת התגמול מבוססת על יעדים, תוך בחינת יעדים אלה. כמו כן, נערוך השוואת נתונים לקבוצת התייחסות )שהיא בדרך כלל קבוצת החברות בעלות מאפיינים דומים לפעילות החברה ושוויה( ונחווה דעתנו באשר לפער, אם קיים, ביחס לקבוצת ההתייחסות. בנוסף, אנו נדרג את קבוצת ההשוואה בשני ממדים, האחד הוא גובה חבילת התגמול ביחס לקבוצת ההתייחסות שנבחרה והמימד השני הוא רמת הביצועים בהתאם למדדי ביצוע כלכליים שייבחרו כך שיתאמו לאופי פעילות החברה. אנו נאמוד את הפער בין מיקומה היחסי של החברה מבחינת גובה והתפתחות חבילת התגמול ביחס לקבוצת ההשוואה לבין מיקומה מבחינת מדדי הביצוע וביצועי המניה של חברות המדגם בטווח של לפחות 2 השנים האחרונות ואת מידת העדר ההלימה ביניהם. 24

25 בהתאם לתפיסת עולמנו, העדר הלימה בין גובה והתפתחות התגמול לביצועי החברה במבחנים הללו, תחייב התאמה של התגמול מבחינת המבנה וההיקף בכדי לשפרו. יודגש כי בעוד חריגה מהמקובל בענף היא טעם להתנגד לתגמול, קביעת תגמול לפי המקובל בענף אינה מבטיחה תמיכה בתגמול, שכן ייתכן שרמת התגמול בענף גבוהה מדי, או שהקשר בין תגמול לביצועים המקובל בענף רופף מדי. אנו סבורים כי הסכם העסקה עם נושא משרה ראוי שיבוא לבחינה ולאישור של בעלי המניות טרם מועד תחילת העסקתו ולא בדיעבד. נוסחת התגמול צריכה להיקבע מראש, לא להשתנות בדיעבד ולא להשאיר שיקול דעת ביישום התגמול לדירקטוריון, למעט הפחתה בהיקף התגמול. חבילת התגמול צריכה להיות פשוטה. חבילות מסובכות ומרובות רכיבים הן מרשם לתוצאות בלתי צפויות יש להתייחס בזהירות לתשלומים דחויים )כמו הטבות לאחר פרישה(, שעלולים להסוות את גובה התגמול מעבר לשכר בסיס סביר, התגמול צריך להיות צמוד ביצועים, רצוי באופן ליניארי ובלי תוספות חד פעמיות. אנו סבורים כי אין מקום להגדלת התגמול לקראת פרישה )לרבות תשלום בגין התחייבות לא להתחרות בחברה לאחר הפרישה( אנו נעודד חברות להשתמש בתגמול צמוד ביצועים יחסיים בהשוואה לביצועי הענף או מדד ההתייחסות בבורסה, ולא צמוד ביצועים מוחלטים. כשמדובר באופציות, חברות תוכלנה להשתמש במחיר מימוש צמוד למדד מניות שוועדת התגמול תגדיר, או לקבוע שהמימוש מותנה בהשגת יעדי ביצוע יחסיים )למשל יעדים מותני רווח( שקבעה ועדת התגמול לגבי חברות ישראליות אשר מדווחות בטופס 20F, ואינן מפרטות בו את התגמולים של כל אחד מבעלי העניין ונושאי המשרה הבכירים בנפרד בטבלה במתכונת תקנה 40 לתקנות ניירות ערך )דוחות תקופתיים ומידיים(, תש"ל 0171 )"תקנות הדוחות"(, אנו נמליץ כי החברה: א. ב. תפרט בזימון לאסיפה הדנה בנושאי תגמול בכירים את התגמולים של כל אחד מבעלי העניין ונושאי המשרה הבכירה בנפרד בטבלה, כפי שהייתה נדרשת לפרטם לפי תקנה 40 לתקנות הדוחות, במועד בו הגישה את הדוח התקופתי האחרון, וכן; תפרט בזימון לאסיפה את התגמולים של כל אחד מבעלי העניין ונושאי המשרה הבכירה בנפרד בטבלה בדוחות התקופתיים מכאן ואילך באותה 25

26 ג. מתכונת. בנוסף לשני אלה, כאשר יתבקש אישור תגמול המנכ"ל, נדרוש עוד כתנאי כי; החברה תפרט בזימון לאסיפה פרטים בדבר התגמול המוצע בטבלה וכן כל פרט מהותי אחר החשוב 13 למשקיע סביר. דרישה שלישית זו תחול גם אם החברה כבר מפרטת בדוחות התקופתיים בטופס 41 F את התגמולים של כל אחד מבעלי העניין 14 ונושאי המשרה הבכירים בנפרד. גישתנו תהיה להמליץ להתנגד למדיניות התגמול ולתגמול המנכ"ל. אנו סבורים כי דרישות אלה הינן מהותיות על מנת לאפשר לבעלי המניות לדעת את המצב לאשורו בעת ההצבעה ולאחריה, כך שמדיניות התגמול ותגמול המנכ"ל לא יאושרו באופן עיוור ובלי אפשרות למעקב הולם אחר התשלום בפועל תגמול קבוע שכר ותשלומים שונים היות ותיקון 41 לחוק החברות הגדיר כי על החברה להתייחס במדיניות התגמול לאופן קביעת השכר, ביישום הנוכחי של התיקון, רוב החברות נקטו בגישה של קביעת תקרות שכר או טווח שכר, כאשר חלקן נקט בגישה של מיקום יחסי בהשוואה לקבוצות השוואה )בנצ'מרק(. במקרה של שימוש בקבוצת השוואה נמליץ כי החברה תתייחס גם לקשר בין רמות התגמול הכוללות בפועל הנהוגות אצלה לבין ביצועיה ביחס לחברות שבקבוצת ההשוואה. ככל שהחברה בוחרת לקבוע תקרה או טווח, אנו נמליץ שהתקרה שנקבעה לא תעלה על 41% ביחס לרמות השכר הקיימות בחברה אנו ממליצים להתנגד העולה על שלוש שנים. להסכם התקשרות עם נושא משרה בכירה, לתקופה אנו ממליצים להתנגד לאישור בדיעבד של תכניות שכר. כללי התגמול בכללם, לרבות כללים בדבר מתן מענקים, ייקבעו מראש בלבד ולא יינתן תגמול, אלא אם הנוסחה והתנאים לחישובו נקבעו מראש מענקי חתימה ומצנחי זהב יחושבו כחלק ממרכיב תשלום במזומן, הכוללת של תכנית התגמול. אנו נמליץ להתנגד להצמדה אוטומטית של השכר השוטף. בעלות תקופת הודעה מוקדמת לנושאי משרה, לא תעלה על הטווח שבין שלושה לשישה חודשים, בהתחשב בביצועי החברה, במבנה ובנתוני התגמול. במסגרת תקופה זו יתחייבו נושאי המשרה להעניק לחברה שירותים בפועל במתכונת תקנה 27 א 2 לתקנות הדוחות. 14 בטבלה במתכונת תקנה

27 אנו ממליצים להתנגד להגדלת הפיצויים בסמוך למועד הפרישה וכן לתשלום עבור איתחרות לאחר פרישה תגמול לטווח בינוני מענקים התיקון מגדיר כי מענק כספי ראוי שיינתן בהתאם לעמידה ביעדים, כפי שיוגדרו מראש. היעדים צריך שיהיו מותאמים למאפייני החברה ותחום פעילותה. לדעתנו, שיעור המענק מהיעדים שנקבעו רצוי שיהא ליניארי. בנוסף, במקרים מסוימים ובפרט ככל שמדובר על נושא משרה שהינו בעל שליטה נדרש לקבוע רווח נורמטיבי שרק מעל אותו הרווח יוענק המענק. בהינתן קביעת יעד של רווחיות, אנו סבורים כי במידה והמענק מוצמד לרווח הנקי של החברה הרי שזה יהא בניכוי זכויות המיעוט בגין חברות מוחזקות וכן רצוי שינטרל שערוכים כמפורט בסעיף להלן, המבוססים על תזרים עתידי שהוודאות לגבי התגבשותו נמוכה, בהתייחס למאפייני החברה ופעילותה. )במידה ויעד הרווחיות אינו הרווח הנקי אלא מדד רווח חשבונאי אחר, הרי שקיים קושי לבודד את השפעת חלק המיעוט(. התיקון קובע כי מענק כספי ראוי שיוגבל בערך מוחלט ומרבי. התוספת לתיקון מחייבת ביסוס הרכיבים על ביצועים בראיה ארוכת טווח, כך שמענק כספי ראוי שלא יכלול ביצועים חדפעמיים שאינם בתחום פעילות החברה או שנבעו מהשפעה חיצונית לחברה, שערוכים המבוססים על תזרים עתידי שהוודאות לגבי התגבשותו נמוכה וכן לא יינתן תגמול בקשר להשלמת עסקת רכישה. תכנית המענק ראוי שתהיה רב שנתית, כך שתכלול קיזוז של ביצועים עודפים עם תתביצוע במהלך שנות התכנית. חלק מהמענק צריך שייפרס קדימה, כך שתתבצע דחייה לשנים הבאות, והתשלום בעתיד יבוצע בהינתן עמידה ביעדים. לאור הצורך הברור בשמירה על סודיות מידע עסקי, וכתוצאה מכך הקושי של החברות לפרט את הגובה הכמותי של יעדיהן במדיניות התגמול, לצורך שקיפות של מנגנוני התגמול מול בעלי המניות שלהן, לדעתנו לכל הפחות ראוי שהחברה תקבע תנאי סף כמותי, רלוונטי ואפקטיבי אשר ישמש כ"מנתק זרם" לצורך תשלום מענקים. האפקטיביות של תנאי הסף נובעת מהיותו קשור למדד מוביל המייצג את ביצועי החברה בצורה מהימנה וטובה ומרמתו אשר צריכה להיקבע בשים לב לביצועי החברה בשלוש השנים האחרונות ולנסיבות מיוחדות הקיימות בענף. למשל במידה וצפויה השפעה רגולטורית מהותית או אחרת. במקרים חריגים בהם קיים קושי לחברה לקבוע תנאי סף כמותי ואפקטיבי ניתן יהיה לפרט את היעדים הכמותיים במסגרת תקנה 40 בדוחות הכספיים ואת מידת העמידה בהם לצד הפירוט בדבר תשלומי מענקים בפועל